סירוב להתקלח זו תופעה נפוצה אצל אנשים החיים עם דמנציה. כדי שנדע כיצד להתמודד עם התנהגות זו, אני ממליצה קודם כל לחשוב על הסיבות האפשריות לכך. (וכך אני ממליצה לגבי כל התנהגות אחרת).

הסיבות יכולות להיות רבות, וביניהן:

• כעס שמחליטים בשבילם מה הם צריכים לעשות ומתי. זה מתעצם כאשר הם חושבים שכבר התקלחו היום…
• בושה להתפשט מול אדם אחר.
• פחד מהחלקה
• בהלה מזרם המים הנוחת במפתיע.
• טראומה מפגיעה בעבר
• חרדה הקשורה לזכרון פרטי או קולקטיבי של השואה.

לא תמיד נדע לקלוע לסיבה הנכונה. וגם במקרה כזה, עדיין נוכל להקל ולהימנע מחיכוכים כאשר נחשוב על כל הסיבות האפשריות ונתנהל בהתאם:

• ניצור שגרת רחצה, כפי שהיו רגילים בעבר (בבוקר/לפני השינה).
• נוודא שהטמפ' בחדר הרחצה נעימה ומתאימה.
• נחמם את המים מראש וכך נקצר  את זמן חימום המים בזמן המקלחת עצמה.
• נכין בחדר הרחצה את כל מה שצריך בהישג יד: מגבת, סבון,  קרם לחות, בגדים להחלפה.
• נדאג לכיסא רחצה או כיסא פלסטיק יציב אם יש קושי ביציבות בעמידה. כמו כן – שטיחון מונע החלקה הוא חשוב בכל מצב.
• נשים מוזיקה מוכרת ואהובה כדי ליצור אוירה נעימה. אפשר ומומלץ גם לשיר ביחד. ולמתקדמים – הליכה לחדר הרחצה בשירה וצעדי ריקוד יכולה להפחית חרדה בצורה נעימה ומשמחת.
• נסביר מה עושים בכל שלב כדי למנוע בהלה עד כמה שאפשר. נבקש רשות בזמן שנעזור להם להתפשט.
• אם מופיעה התנגדות – ממליצה קודם כל לנשום… ואז לשקף את הקושי (למשל: אני מבינה שאת/ה ממש לא רוצה להתקלח עכשיו! אבל אני יודעת שכל כך חשוב לך לשמור על הניקיון… בוא/י נעשה את זה ביחד ונשתדל לגמור כמה שיותר מהר… או: אני מבין שמביך אותך להיות עירום לפני… אני מבטיח לעזור לך לשמור על הפרטיות… גם אם אין כבר יכולת לתקשורת מילולית, חשוב להשמיע את הדברים, לתת להם את ההרגשה שאתם מבינים את הקושי שלהם.
• נאפשר עצמאות ברחצה עד כמה שאפשר. ניתן להגיש ספוג עם סבון ולאפשר סיבון (עצמאי או במקביל למטפל).
• נקצר עד כמה שניתן את זמן השהייה ללא בגדים. ניתן לאפשר רחצה עם בגדים תחתונים או בגד ים.
• במידה ועדיין יש התנגדות, אפשר להציע מגבת עם מים נעימים ומעט סבון ולעזור לנקות אזורים רגישים, או לעשות רחצה במיטה בצורה דומה.

יש עוד דברים שמצאתם שעוזרים לכם? אשמח שתשתפו אותי.

בהצלחה!

מוזמנים כמו תמיד להמשיך ולהתייעץ כאן, בפרטי או בטלפון…

גלית – 0545229255